פסק-דין בתיק ת"א 42216-10-10

כללי

1.         ההליך דנן נסב סביב זכויות ההשבה והפיצוי בעטיה של הפרת חוזה. מזמינה הזמינה עבודה מקבלן ושילמה לו לפי דרישתו מעל מחצית מהתמורה המוסכמת. כאשר הגיע הקבלן כדי להתחיל בביצוע העבודה התברר כי בשל העדר היתר בניה לא ניתן לעשות-כן. תחילה סברו הצדדים כי ניתן יהיה להסיר את המכשול במהרה ברם כשהעיכוב הפך למשמעותי בחנו חלופה אחרת שיצאה לפועל באופן חלקי בלבד. הלכה למעשה ביצע הקבלן עבודת נגרות בהיקף קטן בהרבה מזה שהוזמן מלכתחילה וגם סיפק חומר גלם. כאשר פנתה אליו המזמינה כדי לקבל חזרה את מה ששילמה בניכוי שווי העבודה שבוצעה וחומר הגלם שסופק דחה הלה את פנייתה, ועל-כן הוגשה התובענה דנן. הקבלן מצדו הגיש נגד המזמינה תביעה שכנגד לפיצוי על נזקיו.

העובדות

2.         התובעת (להלן: המזמינה) גננת במקצועה. במועד הרלוונטי לתובענה ניהלה גן-הילדים בבעלותה, והיתה מעוניינת להעתיקו למשכן חדש. מבנה גן-הילדים החדש היה זקוק לשיפוץ ולשינויים. הנתבעים (שייקראו להלן יחדיו: הקבלן. כל אחד בנפרד - ויסמן ושחף), אב ובן, ניהלו באותה עת עסק לביצוע עבודות נגרות ובניין, והיו מוכרים למזמינה מעבודות שביצעו בעבר לפי הזמנתה לשביעות רצונה המלאה. המזמינה פנתה אפוא לשניים כדי לקבל מהם הצעת מחיר.

3.         במהלך חודש מארס 2008 התקיימה פגישה בה השתתפו המזמינה, ויסמן ושחף. בסמוך לאחר מכן  הגישו לה האחרונים הצעת מחיר בסכום כולל של 139,827 ש"ח, לפי הפירוט שלהלן: שיפוץ מבואה וכניסה - 7,000 ש"ח; החלפת מדפים במטבח - 4,100 ש"ח; שבירת קיר ויצירת דלת יציאה אחורית - 6,500 ש"ח; שיפוץ כללי, צביעה ותיקונים, איטום ופנלים - 13,000 ש"ח; עבודות חשמל - 4,600 ש"ח; בניית מחיצה לאחסון מזרנים - 3,600 ש"ח; כוורת לאחסון, שולחן עבודה ודלפק - 8,400 ש"ח; שיפוץ דלתות והצבת מחיצות גבס - 6,500 ש"ח; לוחות פעילות 43 מ"ר - 12,000 ש"ח. סכום זה כולל הצעת מחיר להקמת תוספת בניה בעלות 74,127 ש"ח, אשר כללה קירוי ורצפה לגלריה, קירות פנימיים ועבודות חשמל ואינסטלציה.

            לסכומים הללו יש להוסיף מס ערך מוסף.

4.         הצעת הקבלן התקבלה, ובחודש אפריל 2008 התקשרו הצדדים בחוזה על בסיס הצעת המחיר, ולפיו התחייב הקבלן לבצע את העבודות תמורת תשלום סך של 161,454 ש"ח כולל מס ערך מוסף. בטרם החל בביצוע העבודה, ולפי דרישתו של הקבלן, הפקידה המזמינה בחשבונו של שחף 97,000 ש"ח,  שהם 60% מכלל התמורה המוסכמת.

            ויסמן ושחף הכינו תכנית של תוספת הבניה, כולל תשריט ודגם, לפיהם אמורה היתה להתבצע הבניה.

5.         העבודה עתידה היתה להתבצע במהלך פעילות גן-הילדים. לפיכך סוכם כי תבוצע בשני שלבים: הראשון בחופשת חג הפסח והשני בחופשת הקיץ של אותה שנה. כאן המקום לציין כי בתצהירו (מוצג נ/1) טען ויסמן שלא ניתן היה לפצל את העבודה, ולכן היקף נזקיו רב יותר. טענה זו התבררה כבלתי נכונה, וכיום אין חולק שסוכם על ביצוע העבודה בשני השלבים האמורים.

6.         ימים אחדים לפני מועד תחילת השלב הראשון של העבודה הגיעו ויסמן ושחף למבנה גן-הילדים, שם המתינה להם המזמינה, וסיפקו לוחות עץ שנועדו להקמת מצללה (פרגולה). או אז התברר כי דיירי הבניין מתנגדים לעבודות, ובשל כך נבצר מהקבלן להתחיל בביצוע.

7.         אין חולק כי בשלב זה הן המזמינה והן ויסמן ושחף היו מעוניינים לקיים את החוזה ואף  סברו שבתוך זמן קצר ניתן יהיה להסדיר את המחלוקת עם דיירי הבניין. ויסמן ושחף פנו למזמינה בדברי הרגעה והבהירו לה כי העבודה תבוצע - גם אם תדחה קמעה - לשביעות רצונה המלאה. אלא שבניגוד למצופה לא באה המחלוקת על פתרונה ולא ניתן היה להתחיל בעבודות.

8.         לאחר שהמתינו פרק זמן מסוים התברר למזמינה סופית כי לא ניתן יהיה לבצע את העבודות לפי התכנית. לכן פנתה בהצעה לשחף ולוויסמן ולפיה יבצעו עבודות בבית מגוריה או בתוך מבנה גן-הילדים. בפועל הגיעו להסכמה בדבר אספקת מספר רהיטים בעבור גן-הילדים ששוויים  10,915 ש"ח, סכום הנמוך בהרבה מהתשלום ששולם מראש.

9.         ממועד אספקת הרהיטים נוצר קושי ביצירת קשר עם ויסמן ושחף. השניים לא השיבו לפניותיה  הטלפוניות של המזמינה או ניתקו אותן כשהתברר להם כי היא זו המטלפנת. גם  פניותיה באמצעות דואר אלקטרוני לא זכו תמיד לתשובה, לא כל שכן עניינית.

            המזמינה פנתה אפוא לשניים בדרישה להשיב לה את המקדמה והציעה לקיים פגישה בה יושבו ההדורים. בתגובה שלח אליה ויסמן מכתב ובו דרישה לפיצוי בסך 161,450 ש"ח (סכום הזהה למלוא התמורה החוזית) בגין הנזק שנגרם לו לטענתו בעטיה של הפרת החוזה. סכום זה מורכב כדלקמן: חומר גלם שסופק (לוחות עץ) - 21,000 ש"ח;  עבודות נגרות שסופקו  - 10,915 ש"ח; מס ערך מוסף בגין העסקה - 15,035 ש"ח; מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי ששולמו בגין העסקה - 20,000 ש"ח; פיצוי על בסיס הכנסה יומית בסך 2,700 ש"ח בגין 14 ימי התארגנות ועוד 21 ימי בטלה - 94,500 ש"ח. לאחר ניכוי המקדמה ששילמה המזמינה בסך 97,000 ש"ח נתבע פיצוי בסך 64,450 ש"ח בלבד.

כתבי הטענות

10.        לנוכח תגובת הקבלן הגישה המזמינה תובענה זו להשבת המקדמה (97,000 ש"ח) בניכוי שווי לוחות העץ (21,000 ש"ח) ועבודות הנגרות שבוצעו (10,915 ש"ח). סה"כ נתבע על-ידה סך של 65,085 ש"ח  קרן (סכום זה משוערך ליום הגשת כתב התביעה מסתכם בסך 75,547 ש"ח). עוד תבעה המזמינה פיצוי בגין נזק בלתי ממוני שנגרם לה לטענתה עקב התנהגות ויסמן ושחף בסך 25,000 ש"ח, כך שסה"כ סכום התביעה מסתכם בסך100,547 ש"ח, נכון ליום הגשת התובענה.

11.        בכתב ההגנה כפרו ויסמן ושחף בזכות המזמינה להשבה, שכן לטענתם שיעור הנזק שנגרם להם עולה על סכום המקדמה. עוד טענו כי אין ממש בגרסת המזמינה ולפיה התקשרה בחוזה גם עם שחף. לטענתם החוזה נכרת עם ויסמן בלבד, ואילו שחף שימש עוזר ויועץ של הראשון.

ויסמן גם הגיש תביעה שכנגד בה תבע פיצוי בסך 64,450 ש"ח. על-פי הנטען בכתב התביעה שכנגד ובתצהירי עדות ראשית מטעמו הוא זכאי למלוא התמורה החוזית, בין משום שהמזמינה הפרה את החוזה ובין משום שלפי תחשיב ימי בטלה, אבדן הכנסות ושכר ציפייה עליה לשלם לו סכום זה.

עילת התביעה נגד שחף